הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון מס' 4)

מה ההצעה?

במסגרת זו נקבע כהוראת שעה, לתקופה של שלוש שנים, כי תוקם יחידה מנהלית בשירות בתי הסוהר – יחידה לשחרור ממאסרים קצרים, שתוסמך לבחון בקשות לשחרור על תנאי של אסירים שנשפטו לתקופת מאסר שבין שלושה חודשים לשנה, שנשאו שני שלישים לפחות מתקופתם מאסרם. זאת במקום נציב בתי הסוהר שלו הייתה הסמכות לעניין אסירים שנשפטו לתקופה העולה על שלושה חודשים ושלא עולה על שישה חודשים, ובמקום ועדת השחרורים לעניין אסירים שנשפטו לתקופה העולה על שישה חודשים. היחידה לא תשחרר אסיר אלא אם שוכנעה שהוא ראוי לשחרור כאמור וכי הוא לא מסכן את שלום הציבור. בקשת האסיר לשחרורו על תנאי תיבחן ככלל על בסיס הבקשה בכתב ומסמכים שיובאו בפני היחידה. בקשות לשחרור על תנאי של אסירים המרצים את עונשם בשל עבירות מין, עבירות אלימות במשפחה ואסירים הלוקים בנפשם ידונו בפני היחידה המנהלית רק אם נגזרו עליהם בין שלושה לשישה חודשי מאסר. אסירים כאמור אשר נגזרה עליהם תקופה העולה על שישה חודשי מאסר יידונו בפני וועדת השחרורים, בשל מורכבותם. הסדר זה יחול גם על בקשות קטינים לשחרור על תנאי. מאוחר יותר, במסגרת תיקונים נוספים, הוארכה הוראת השעה לתקופות נוספות. במסגרת התיקון הרביעי, נקבע כי הוראת השעה תהפוך להסדר קבוע. עוד נקבע כי הדיווח בדבר אופן פעילות היחידה, הניתן אחת לשנה, מטעם השר לביטחון פנים לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ימשיך כל עוד עומדת בתוקפה הכרזה על מצב חירום כליאתי בהתאם לסעיף 19כ לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971.