אין לכם מושג איך הכנסת עובדת? מצוין - זה בשבילכם. כאן מסבירים בשפה פשוטה מה אפשר לעשות באתר, למה כדאי לשים לב, ומה משמעותם של המושגים שתפגשו בדרך: קריאה טרומית, אי-אמון, שאילתות, חוק נורווגי ועוד.
שאלות שאנשים באמת שואלים, ואיפה מוצאים תשובה.
מחפשים חבר כנסת ורואים את כל ההצבעות שלו - מסוננות לעיקרי, לפי נושא, ולפי איך הצביע.
כדאי לבדוק: נוכחות, נאמנות לסיעה, ולשונית ההצבעות.
הכירו את חברי הכנסת ←מחפשים את החוק לפי שם ורואים באיזה שלב הוא, מי הגיש אותו, ומי הצביע בעד ומי נגד בכל קריאה.
כדאי לבדוק: איפה החוק עומד (אושר / נדחה / בדרך) ומי שינה עמדה בין הקריאות.
נושאים וחוקים ←בוחרים סיעות ורואים אותן זו מול זו: באיזה אחוז הצביעו אותו דבר, ואיפה הן נבדלות.
כדאי לבדוק: ההסכמה בין הסיעות ועמדה בנושא נבחר.
השוואת סיעות ←שני או שלושה חברי כנסת זה לצד זה: הצבעות, הצעות חוק שעברו/נדחו, שאילתות, ועדות - ועד כמה הם מצביעים דומה.
כדאי לבדוק: "כמה הם מצביעים אותו דבר?" בתחתית ההשוואה.
השוואת חברי כנסת ←המועמדים לכנסת ה-26, לפי רשימות, עם עמדות מוצהרות.
כדאי לבדוק: מקום ברשימה, ואם המועמד כבר כיהן בכנסת.
מועמדים לכנסת ה-26 ←מינויים בולטים לחברות ולגופים ממשלתיים, לצד נתונים כספיים של הגוף.
כדאי לבדוק: משרד אחראי, מי מונה ומתי, והמקור.
מינויים ←כל חוק עובר כמה עצירות. בכל אחת אפשר לעצור אותו או לשנות אותו. ככה נראית הדרך של הצעה פרטית; הצעת ממשלה או ועדה מתחילות מאוחר יותר (בקריאה ראשונה).
חבר כנסת או הממשלה מגישים הצעת חוק.
פרטית / ממשלתית / ועדה
רק להצעות פרטיות: מצביעים אם בכלל לתת לה להמשיך.
מליאה
דיון כללי והצבעה אם להעביר להכנה בוועדה.
מליאה
כותבים את הנוסח, שומעים מומחים, משנים.
ועדת הכנסת המתאימה
הצבעה על הסעיפים ועל החוק כולו.
מליאה
הצבעה מוצלחת בקריאה שלישית - והחוק מתפרסם.
טיפ: "עברה קריאה טרומית" עדיין רחוק מחוק. הצבעה שמחליטה באמת היא הקריאה השלישית, ולכן האתר מציג אותה כ"עיקרי".
חפשו מושג, או גללו. כל מושג נגיש גם בקישור ישיר.
מהצעה ועד חוק: השלבים, מי מגיש ומה קורה בדרך.
טיוטה של חוק שעדיין לא אושר.
רק אחרי שעוברת את כל הקריאות במליאה היא נהיית חוק. רוב הצעות החוק לא מגיעות לשם - חלקן נפסלות בדרך, חלקן נשארות תקועות בוועדה, וחלקן מוגשות בעיקר כדי להעלות נושא לשיח.
באתר: בעמוד של כל חוק אפשר לראות איפה הוא עומד: "אושר כחוק", "עברה קריאה ראשונה" או "נדחתה בקריאה טרומית".
נושאים וחוקים ←הצעת חוק שמגיש חבר כנסת (או כמה) מיוזמתם - לא הממשלה.
כל חבר כנסת יכול להגיש הצעת חוק. היא מתחילה ב"קריאה טרומית" - הצבעה אם בכלל לתת לה להמשיך. הממשלה בדרך כלל מביעה עמדה, וחברי הקואליציה לרוב מצביעים לפי מה שסוכם בקואליציה, ולכן קשה יותר לאופוזיציה להעביר הצעות. גם הצעה שהגישה קואליציה לא תמיד מתקדמת.
באתר: התווית "יוזמה: קואליציה / אופוזיציה" ליד הצעה מציינת מי הגיש. בלשונית "הצעות חוק" של כל ח"כ - הצעות שיזם.
הצעת חוק שהממשלה מגישה (דרך שר).
היא מגיעה ישר לקריאה ראשונה, בלי קריאה טרומית, ובדרך כלל יש לה רוב בכנסת כי הממשלה נשענת על רוב (הקואליציה). לכן הצעות ממשלה עוברות בשיעור גבוה יותר.
באתר: התווית "הצעת ממשלה" ליד הצעה. בלשונית "הצעות חוק" מופרדות הצעות ממשלתיות מהצעות פרטיות.
הצעה שוועדה של הכנסת מגישה בעצמה, בדרך כלל בנושאים מקצועיים.
היא מדלגת על הקריאה הטרומית, ופותחת בקריאה ראשונה.
באתר: התווית "הצעת ועדה".
טרומית → ראשונה → ועדה → שנייה ושלישית → חוק.
כל "קריאה" היא סבב הצבעה במליאה, ובין הקריאות הוועדה מכינה ומשנה את הנוסח. הרעיון: לא לחוקק בחיפזון - יש כמה עצירות שבהן אפשר לעצור או לשנות.
באתר: בעמוד חוק - כרטיסיות לכל קריאה, עם מי הצביע איך.
השלב הראשון להצעה פרטית: הצבעה אם בכלל נותנים לה להמשיך.
אם רוב חברי הכנסת שמצביעים תומכים - ההצעה עוברת לוועדה שתכין אותה לקריאה ראשונה. אם לא - היא נפסלת כבר בשלב הזה. חשוב: "עברה קריאה טרומית" אינו אומר שהיא תהפוך לחוק; זה רק אישור להתחיל את העבודה עליה.
באתר: התווית "קריאה טרומית" בעמוד חוק ובהצבעות של ח"כ.
דיון כללי ברעיון של החוק, והצבעה אם להעביר אותו להכנה מעמיקה בוועדה.
אם עוברת - ההצעה יוצאת לוועדה, שם נכתב הנוסח הסופי ונשמעים מומחים, גופים ואנשי מקצוע.
השלב שבו החוק באמת נכתב: דיונים, שינויים ותיקונים.
יושב ראש הוועדה שולט בסדר היום שלה - ולכן ליו"ר ועדה יש כוח רב: מתי ואם ההצעה תידון. כאן נעשים רוב השינויים, ולפעמים החוק הסופי שונה מאוד מהצעה המקורית.
ההצבעות האחרונות. הצבעה מוצלחת בקריאה שלישית = החוק אושר.
בשנייה מצביעים על סעיפים והסתייגויות; בשלישית על החוק כולו. לרוב שתיהן נערכות באותו יום. אחרי הקריאה השלישית החוק מתפרסם ונכנס לתוקף.
באתר: לכן "קריאה שלישית" נספרת ב"עיקרי" - זו ההצבעה שמכריעה.
החלטה שהצעה מהכנסת הקודמת ממשיכה מהשלב שבו נעצרה.
כשנבחרת כנסת חדשה, הצעות שלא הושלמו "נופלות". דין רציפות מאפשר לא להתחיל מההתחלה, למשל אם ההצעה כבר עברה קריאה ראשונה. זו הצבעה טכנית ולכן היא נחשבת פרוצדורלית.
חוקים שמהווים את "החוקה" של ישראל, בעלי מעמד גבוה יותר.
בישראל אין חוקה אחת כתובה; במקומה יש חוקי יסוד. שינוי חלקם דורש רוב מיוחד, ולכן הצבעות עליהם נחשבות מהחשובות.
כללים מפורטים שהממשלה מפרסמת מכוח חוק, ולעיתים דורשים אישור הכנסת.
החוק קובע את העיקר, והתקנות את הפרטים. לעיתים ועדה או המליאה מאשרות אותן בהצבעה.
באתר: נספרות כהצבעה פרוצדורלית.
מה המשמעות של כל סוג הצבעה ושל המספרים שליד השם של חבר הכנסת.
ארבע התוצאות האפשריות של חבר כנסת בכל הצבעה.
בעד ונגד ברורים. נמנע - חבר הכנסת נכח והצביע, אבל בחר לא לתמוך ולא להתנגד. נעדר - לא נרשמה לו הצבעה בכלל: ייתכן שלא היה במליאה, ייתכן שהיה בבניין ובחר לא להצביע. "נעדר" אינו בהכרח עצלנות: שרים, למשל, עסוקים גם בענייני הממשלה.
באתר: בעמוד של כל חבר כנסת, בלשונית "הצבעות", אפשר לסנן לפי כל אחת מהתוצאות. הצבעות שבהן ח"כ הצביע מוצגות ראשונות, וההצבעות שבהן נעדר בסוף.
הכירו את חברי הכנסת ←באיזה אחוז מההצבעות שבהן היה אפשר להצביע - חבר הכנסת אכן הצביע.
החישוב מתחשב רק בהצבעות שנערכו בזמן שחבר הכנסת ישב בכנסת (מי שנכנס באמצע הקדנציה או פרש לא נמדד על תקופה שלא כיהן). נוכחות נמוכה לא אומרת אוטומטית "לא עובד": שר, למשל, נעדר יותר מהצבעות בגלל תפקידיו בממשלה.
באתר: מוצגת בראש עמוד חבר הכנסת ובהשוואת חברי הכנסת ובהשוואת הסיעות.
באיזה אחוז מההצבעות הצביע חבר הכנסת כמו רוב הסיעה שלו.
אחוז גבוה = לרוב מצביע/ה יחד עם הסיעה. אחוז נמוך יותר אומר שהצביע/ה לפעמים אחרת. זה נתון עובדתי בלבד: ח"כ יכול להצביע נגד סיעתו ממצפון, לפי הסכמה, או בגלל עניין מקומי - האתר לא שופט אם זה טוב או רע.
באתר: בעמוד חבר הכנסת ובהשוואת חברי הכנסת (מוצג שם גם כ"הצבעה בניגוד לרוב הסיעה").
ההצבעות שקובעות דברים בפועל: אישור חוק בקריאה שלישית, והצבעות פוליטיות מרכזיות.
יש בכנסת עשרות אלפי הצבעות על נושאים קטנים ופרוצדורליים. כדי שלא תטבעו בהן, האתר מציג כברירת מחדל את ה"עיקרי": הצבעה שמאשרת חוק סופית (קריאה שלישית), ועוד הצבעות פוליטיות כבדות משקל - למשל אישור הממשלה, בחירה לתפקיד, חסינות או הקמת ועדת חקירה.
באתר: לשונית "הצבעות" בעמוד חבר הכנסת: השבב "עיקרי" נבחר מראש. אפשר לעבור ל"הכול" בכל רגע.
הצבעה שבה מנסים להחליף את הממשלה.
האופוזיציה יכולה להגיש הצעת אי-אמון בממשלה. כדי שהממשלה באמת תיפול, לא מספיק שרוב יתנגד לה: צריך 61 חברי כנסת שיתמכו בממשלה חלופית ("אי-אמון קונסטרוקטיבי"). לכן רוב הצעות אי-האמון נדחות, אבל ההצבעה עצמה מלמדת מי עומד מאחורי הממשלה ומי לא.
באתר: שבב נפרד בלשונית ההצבעות של כל ח"כ: "הצעות אי-אמון".
הצבעות על חוק שעוד לא הושלם: קריאה טרומית, ראשונה ושנייה.
הצבעה על הצעה בשלב הזה היא לא הכרעה סופית - זה "אפשר להמשיך הלאה". לכן כדאי להסתכל גם על העיקרי (קריאה שלישית), אבל הצבעות בדרך מראות מי תומך ברעיון עוד לפני שהוא הופך לחוק.
באתר: שבב "בדרך להיות חוק" בלשונית ההצבעות של חבר הכנסת.
חבר כנסת מבקש שהמליאה תדון בנושא שהוא חושב שחשוב - ולכן מצביעים אם לדון בו.
כל חבר כנסת יכול להעלות נושא לדיון במליאה. בדרך כלל ההצבעה היא על שאלה כמו "להעביר את הנושא לוועדה?" או "לכלול אותו בסדר-היום?". זו לא הצעת חוק, ואם היא עוברת - היא בדרך כלל רק מזמנת דיון.
באתר: שבב "הצעות לסדר-היום" בלשונית ההצבעות.
הצבעות על איך מנהלים את הדיון, לא על התוכן עצמו.
למשל: להעביר הצעה בין ועדות, להחיל דין רציפות, לתקן טעות בחוק, להחזיר הצעה לוועדה, או לאשר תקנות. הן חשובות לתפקוד הכנסת, אבל לרוב לא מספרות הרבה על עמדה של ח"כ בנושא - ולכן הן לא מוצגות כברירת מחדל.
באתר: שבב "פרוצדורליות" בלשונית ההצבעות.
הצבעה על חלק מסוים בחוק, לא על החוק כולו.
בקריאה שנייה מצביעים לפעמים על הסתייגות (הצעה לשנות משהו) או על סעיף בודד בחוק. האתר סופר רק את ההצבעה הראשית על החוק כדי שלא ייווצר מצב שחוק אחד ייספר עשרות פעמים.
מי הצביע בקריאה אחת בעד ובקריאה אחרת נגד (או להפך) באותו חוק.
חוקים משתנים בדרך - בוועדה מוסיפים ומורידים סעיפים - ולכן ח"כ יכול לשנות עמדה בין הקריאות. האתר לא מסיק שום דבר מזה; הוא רק מציג את השינוי ומאפשר לכם לבדוק בעצמכם.
באתר: בעמוד של חוק - הקטע "ח"כים ששינו את הצבעתם" (נפתח במעבר עכבר).
כשיש יותר קולות בעד מאשר נגד באותה הצבעה.
נמנעים ונעדרים לא נספרים לכאן או לכאן. עבור חוק, הרגע שבו הוא "אושר כחוק" הוא הצבעה מוצלחת בקריאה שלישית.
מה כל תווית, אחוז ולשונית באתר אומרים.
קבוצות של חוקים והצבעות סביב אותו עניין (חוק הגיוס, הרפורמה המשפטית, תקציב וכו').
ההצבעות והחוקים מתויגים לנושאים. אפשר לראות בכל נושא מי הצביע איך, איך התפתח לאורך זמן, ואיזה חוקים שייכים אליו. כך לא צריך לחפש הצבעה-הצבעה.
באתר: דף "נושאים", וגם סינון לפי נושא בלשונית ההצבעות של כל ח"כ.
נושאים וחוקים ←סיכום של איך חבר כנסת או סיעה הצביעו על החוקים בנושא.
"מעורב" אומר שההצבעות בנושא היו מפוצלות - חלקן בעד וחלקן נגד. המספרים שליד מציגים כמה הצבעות בכל כיוון. זה סיכום, לא פסק דין: תמיד אפשר ללחוץ ולראות את ההצבעות עצמן.
בוחרים שתי סיעות או יותר ורואים אותן זו מול זו: הסכמה, נאמנות, נוכחות ועמדות בנושאים.
שימוש טוב: להבין אם שתי סיעות שנראות רחוקות מצביעות דומה בפועל (או להפך), ואיפה הן נבדלות. הסכמה בין סיעות = באיזה אחוז מההצבעות שתיהן הצביעו באותו כיוון.
השוואת סיעות ←שני או שלושה ח"כים זה לצד זה - ועד כמה הם מצביעים אותו דבר.
אפשר לבחור לפי סיעה, לפי חיפוש שם או מהשוואות מוכנות, ולראות: הצבעות, הצעות חוק (עברו/נדחו/בדיון), שאילתות, ועדות ונושאים.
השוואת חברי כנסת ←שומרים ח"כים, סיעות ונושאים ומקבלים אותם במקום אחד.
בעמוד "השמורים שלי" אפשר לחזור בקלות למה שמעניין אתכם.
השמורים שלי ←ממערכת הנתונים הרשמית של הכנסת (OData), ולנתונים אחרים מצוין המקור לצידם.
כל הצבעה, חוק ושאילתה מגיעים ממאגר הכנסת הרשמי וניתנים לבדיקה במקור. כשמשתמשים במקור אחר - למשל ויקיפדיה לפרטים אישיים או מבקר המדינה לענייני מימון - זה כתוב במפורש. האתר אינו מפלגתי ואינו מדרג מי "טוב" ומי "רע".
סיעות, קואליציה, ועדות, שאילתות וחוק נורווגי.
הפרלמנט של ישראל: 120 חברי כנסת שנבחרים בבחירות. "המליאה" היא האולם שבו כולם מצביעים.
רוב רגיל הוא יותר בעד מאשר נגד באותה הצבעה. "רוב של 61" הוא הרוב המוחלט - יותר ממחצית כל 120 החברים, ונדרש בהחלטות מסוימות (למשל להפיל ממשלה).
מפלגה מתמודדת בבחירות; סיעה היא קבוצת חברי הכנסת של אותה רשימה שיושבים בכנסת.
לפעמים כמה מפלגות רצות ברשימה משותפת ואז הן מתפצלות לסיעות, ולפעמים סיעה מתפצלת באמצע כהונה. "מקום ברשימה" הוא המקום שבו ח"כ הופיע בפתק - ככל שגבוה יותר, כך גדל הסיכוי להיבחר.
באתר: בהשוואת הסיעות ובעמוד כל ח"כ מופיעים הסיעה ומקום ברשימה.
השוואת סיעות ←הקואליציה: הסיעות שתומכות בממשלה ובדרך כלל מהוות רוב. האופוזיציה: שאר הסיעות.
כדי לשלוט צריך רוב, ולכן מרכיבים קואליציה של כמה סיעות. סיעה יכולה לפרוש מהקואליציה באמצע הקדנציה, ואז היא מסומנת אצלנו "פרשה מהקואליציה". לקואליציה יש נטייה להצביע יחד ("משמעת קואליציונית").
באתר: כל ח"כ וסיעה מסומנים בעמוד שלהם; ובהשוואות ניתן לראות את השינויים לאורך זמן.
"ראש הסיעה" מנהל את פעילות הסיעה בכנסת; "ראש הרשימה" הוא מי שעמד ראשון בפתק (בדרך כלל יו"ר המפלגה) - אלה לא תמיד אותו אדם.
למשל, יו"ר המפלגה יכול להיות ראש ממשלה ושר, ואדם אחר מנהל את הסיעה בכנסת.
הסדר שמאפשר לשר להתפטר מהכנסת ולהישאר שר - ובמקומו נכנס לכנסת המועמד הבא ברשימה.
המטרה: להרחיב את מספר האנשים שמשרתים בכנסת בלי לפגוע בממשלה. שר שהתפטר מהכנסת לא מצביע יותר; אם הוא עוזב את הממשלה, הוא יכול לחזור והממלא מקומו יוצא. ולכן במספרי ההצבעות של ח"כ כזה נספרות רק התקופות שבהן ישב בכנסת בפועל. פרטים נוספים (כמו הגבלות על מספר המתפטרים) קבועים בחוק.
באתר: בעמוד ח"כ שנכנס דרך החוק מצוין "נכנס/ה במקום…", ובעמוד השר - מי החליף אותו.
קבוצות עבודה קטנות של חברי כנסת שמתמחות בתחום (כספים, חוץ וביטחון, חוקה ועוד).
כאן נעשית רוב עבודת ההכנה של החוקים. לכל ועדה יש יושב ראש וחברים מכל הסיעות, ועדות קבועות פועלות כל הקדנציה, ועדות מיוחדות קמות לנושא מסוים. חברות בוועדה והובלתה הן דרך להשפיע על מה שקורה בכנסת גם בלי לקבל את רוב תשומת הלב הציבורית.
באתר: לשונית "ועדות" בעמוד ח"כ: הוועדות, התפקיד, ומי היו"ר וחברים אחרים.
שאלה רשמית של חבר כנסת לשר - והשר חייב לענות.
זו דרך לפקח על הממשלה: ח"כ שואל שר שאלה ספציפית (למה תקציב לא הועבר? מה קורה עם פרויקט?), והתשובה נרשמת בפרוטוקול, בכתב או בעל פה. אין כאן הצבעה ואין הכרעה - זו שקיפות ולחץ ציבורי. מספר שאילתות גבוה מראה מעורבות בפיקוח, אבל לא אומר בהכרח שהיה שינוי.
באתר: לשונית "שאילתות" בעמוד ח"כ: הנושא, התאריך, והאם נענתה, עם קישור למסמך.
הגנה שנועדה לאפשר לחבר כנסת למלא תפקידו בלי פחד מהעמדה לדין על פעולות שקשורות לתפקידו.
כשח"כ מבקש חסינות מפני העמדה לדין, הכנסת מצביעה על כך; אם החסינות אושרה, ההליך הפלילי נעצר בשלב זה. הצבעה כזו נחשבת "הצבעה פוליטית מרכזית". חסינות איננה אומרת שהח"כ חף מפשע או אשם - היא רק קובעת אם ההליך ימשיך.
מה זה אומר להיות שר, ומה זה מינוי.
שר עומד בראש משרד ממשלתי ומחויב לקו של הממשלה. אם נשאר גם חבר כנסת - הוא מצביע פחות.
שר שהוא גם חבר כנסת צריך לחלק את זמנו בין הממשלה למליאה, ולכן לרוב נעדר מהצבעות יותר משאר החברים. סגן שר הוא משנה לשר, בדרגה נמוכה ממנו. שר יכול גם להתפטר מהכנסת (ראו חוק נורווגי) - ואז אין לו הצבעות בכנסת בכלל. האתר סופר את כל ההצבעות בתקופה שבה ישב בכנסת, והנתונים אינם שיפוט.
באתר: בעמוד ח"כ מצוין התפקיד, ובעמוד הסיעה - רשימת השרים שלה.
הגוף המבצע: ראש ממשלה ושרים, שמנהלים את המדינה ומגישים הצעות חוק ותקציב.
הממשלה זקוקה לאמון הכנסת. אם מפסידה בהצבעת אי-אמון קונסטרוקטיבית - היא מוחלפת.
מי עומד בראש גופים שבבעלות המדינה - חברות ממשלתיות, רשויות, ועדות ציבוריות - ומי מינה אותו.
לשרים ולממשלה יש סמכות למנות (או להמליץ למנות) בעלי תפקידים בגופים האלה. חלק מהמינויים עוברים ועדות בדיקה. "מינוי פוליטי" הוא ביטוי לא מדויק שיש מי שמשתמש בו למינוי של אדם עם קשר למפלגה או לשר - האתר לא מכריע אם מינוי כזה נכון או לא, אלא מציג את השמות, המקור, ואת הנתונים הכספיים של הגוף.
באתר: בעמוד "מינויים": רשימת מינויים בולטים מתועדים, וכן חברות ממשלתיות לפי משרד עם נתוני מפתח.
מינויים לגופים ממשלתיים ←מימון, ניגוד עניינים, הליכים משפטיים וחזקת החפות.
מבקר המדינה בודק איך מפלגות ומועמדים גייסו והוציאו כסף לבחירות ולפריימריז, ומפרסם דוחות.
הדוחות מראים הכנסות (מהמדינה, מתרומות, מהון עצמי), הוצאות ותקרות מותרות, וממצאים - כמו הגשת דוח באיחור או חריגה מתקרה. ממצא אינו בהכרח עבירה חמורה; הוא מה שהמבקר קבע.
באתר: בלשונית "עניינים כלכליים" של ח"כ: הדוח האישי מהפריימריז (למי שהתמודד) והדוח של הרשימה שנבחרה.
בחירות פנימיות במפלגה, שבהן חברי המפלגה בוחרים מי יהיו המועמדים ברשימה.
לא כל מפלגה מקיימת אותן - יש מפלגות שבהן ראש המפלגה או ועדה מסדרים את הרשימה. מועמד בפריימריז מדווח למבקר המדינה על הכנסות והוצאות.
הסכם שקובע במה שר או סגן שר לא יעסוק, כדי שעניינים אישיים לא ישפיעו על החלטותיו.
הסדרים מנוסחים בעזרת משרד המשפטים ואמורים להתפרסם לציבור. הם עשויים לקבוע, למשל, שהשר לא יטפל בנושא שקשור לחברה שבבעלות משפחתו.
באתר: בלשונית "עניינים כלכליים" של שרים: קישור למאגר הרשמי.
הצהרה של נבחר על הנכסים שבבעלותו.
הצהרות של חברי כנסת אינן מפורסמות באתר הכנסת. לכן האתר אינו מציג אותן, ורק מציין אם נמצא גילוי מרצון או תחקיר עיתונאי מבוסס.
חשד, חקירה, המלצת משטרה, כתב אישום, משפט והרשעה - שלבים שונים לגמרי.
חשד וחקירה אינם כתב אישום. כתב אישום אינו הרשעה. רק פסק דין קובע אם אדם אשם. האתר מציג רק הליכים שמתועדים במקורות אמינים, בנוסח ניטרלי, עם מקור לכל פריט, ואינו טוען שהרשימה מלאה.
באתר: לשונית "הליכים משפטיים" בעמוד ח"כ.
כל אדם נחשב חף מפשע עד שהורשע בפסק דין סופי.
לכן כשיש חקירה או כתב אישום נגד נבחר - זו לא קביעה שנעשתה עבירה. אנחנו מציגים עובדות בלבד.
מנדטים, אחוז חסימה, פריימריז והכנסת ה-26.
מנדט = מושב אחד בכנסת (120 בסך הכל). אחוז חסימה = מינימום קולות שרשימה צריכה כדי להיכנס לכנסת.
כל רשימה מקבלת מנדטים בהתאם לאחוז הקולות. רשימה שלא עוברת את אחוז החסימה נשארת בלי נציגים, וקולותיה לא מתורגמים למושבים.
הבחירות הבאות, ב-27 באוקטובר 2026.
באתר אפשר לראות מי מתמודד ובאילו רשימות, מקומם ברשימה, ומה הם אומרים שיעשו. הרשימות הרשמיות מפורסמות לפני הבחירות.
מועמדים לכנסת ה-26 ←האתר בלתי־מפלגתי: הוא מציג עובדות ממקורות רשמיים ואינו מדרג מי "טוב" או "רע". הסברי המושגים כלליים ופשוטים בכוונה; לניסוח המשפטי המדויק יש לפנות למקור (חוקי היסוד, תקנון הכנסת). מצאתם טעות או מושג חסר? כתבו לנו.